העיר לה וגה נוסדה לראשונה בשנת 1494 על ידי כריסטופר קולומבוס מה שהופך את העיר לה וגה לאחת הערים הראשונות והעתיקות בכל האי היספניוליה והאיים הקאריבים בכלל, יותר עתיקה מסנטו דומינגו שהוקמה רק ב1496, כשנתיים מאוחר יותר.

העיר לה וגה עברה טלטלות רבות וקשות לאורך ההיסטוריה שעיצבו את עברה ודחפו אותה להיות מה שהיא היום.

העיר החלה מבנית מבצר לה קונספסיון על ידי הספרדים שמסביבו החל להיבנות כפר קטן בשם קונספסיון דה לה וגה.
בהקמתה של העיר, העיר הייתה מרכז לכריית זהב ובזכות משאביה הרבים הכללו זהב וקני סוכר, העיר צמחה מהר מאוד ונבנתה בצורה מפוארת וייחודית עם מראה אירופאי לכל דבר.

ב2 לדצמבר 1562, העיר המקורית נהרסה כליל בעקבות רעידת אדמה חזקה אשר פקדה את האזור.
בעקבות רעידת האדמה, מיקומה של העיר השתנה ועבר לאזור הגדה הדרומית של נהר קאמו, מקומה הנוכחי.
לעיר לקחת זמן רב להשתקם, עד 1598 נבנו רק 16 בתי קש פשוטים, ללא רחובות כלל.
לאט לאט העיר שוב תפסה תאוצה וגדלה להיות אחת הערים החשובות של הרפובליקה הדומיניקנית.
בעיר לה וגה הוטבע המטבע הראשון של האי היספניולה וסוחרים רבים הגיעו להתיישב באזור.
כיום תוכלו לראות עיר לה וגה שרידים של תעשיית הזהב הענפה של אותם שנים.
תוכלו לראות שרידים ארכיאולוגיים של מפעלי זהב ספרדים, מנהרות כרייה עתיקות וכן מחסני זהב ששימשו מחסני ביניים עד לשליחת הזהב מהעיר לה וגה אל ספרד.

בזמן השתלטות הספרדים, המקומיים בני הטאינו זיהו כי הספרדים בוזזים את האי ואת העיר מכל הזהב והרכוש שלה ועל כן התעורר בעיר אחת מהמרידות הראשונות של מקומיי האי אל מול הספרדים.
ישנה אגדה מקומית המספרת על אחד הקרבות בעיר בה התגלתה במהלך הקרב "הבתולה של לאס מרצדס" ובאורך קסם החזירה את החיצים שהילידים בני הטאינו שיגרו אל עבר הספרדים ובכך הפכה את ניצחון הספרדים בקרב זה לאפשרי.
על שמה של הבתולה של לאס מרצדס הוקמה כנסייה בעיר בה תוכלו לפגוש את הסיפור הייחודי בציורים יפייפים.

לרגע הרגיש, שהעיר הגיעה למי מנוחות וליציבות, אך לא כך הדבר.
בתחילת המאה ה 19, בשנת 1805, העיר לה וגה הוצתה על ידי חייליו של ז'אן ז'אק דסליינס, שהיה אז מנהיג מהפכת העצמאות של האיטי (השותפה השכנה של הרפובליקה הדומיניקנית לאי היספניולה כיום) כמו ערים אחרות במחוז לה וגה.
השריפה הייתה הרסנית ואכזרית ומסופר כי כל תושבי העיירה ברחו אל היערות וההרים הסובבים, אך בידיעה ברורה כי ישובו אל העיר לשקם את ההריסות ישר בתום השריפה.

שוב העיר החלה בניסיונותיה להשתקם אך הספרדים בזזו את כל הזהב של האזור והשאירו את תושבי העיר ללא משאבים כלל.
אחרי ניסיונותיה האיטיים להשתקם, ב 7 למאי 1842, נפגעה שוב העיר ברעידת אדמה עוצמתית אשר הרסה את כל המבנים העיקריים והחשובים שהיו לה באותה התקופה כמו ארמון הממשלה והכנסייה המרכזית.

בזמן מלחמת העצמאות הדומיניקנית, העיר לה וגה הייתה אחד ממעוזי הלחימה הבולטים ביותר עד שב4 למרץ 1844 הכריזה לה וגה על עצמאותה והייתה העיר הראשונה ברפובליקה הדומיניקנית אשר הניפה את הדגל הדומיניקנית בגאווה.

נקודת התפנית הכלכלית העיקרית של העיר הייתה בעת בניית מסילת הרכבת בין לה וגה אל נמל קנייטס בעיר סנצ'ז שבמחוז סמנה.
בניית מסילת הרכבת הייתה נקודת זינוק כלכלית הכרחית לעיר שהחלה למנף את הפוטנציאל הכלכלי הגדול שהיה גלום בחקלאות והתעשייה המקומית וכן החלה עלייה משמעותית באיכות החיים של העיר מה שהביא לעלייה דמוגרפית חדה.

בעבר כלכלת העיר התבססה בעיקר על החקלאות שבאדמותיה הפוריות, גידול בקר וכריתת עצים בהרים שבסביבתה, אך עם השנים, אדמותיה של לה וגה החלו לעבור תהליך עיור ועל כן מרבית הכלכלה של קונספסיון השתנתה.

כיום, כלכלת קונספסיון דה לה וגה מתבססת על תחומים רבים כאשר כל אחד מהם משגשג בתחומו.
כלכלתה העיקרית מתבססת על מסחר ותעשייה המופקים מייצור מוצרים כמו קפה, קקאו, מוצרי טקסטיל ומשקאות אלכוהוליים.

כיום העיר נמצאת בתנופה וצמיחה בכל התחומים, כלכלית, דמוגרפית, תעשייתית וכן בתחום הנדל"ן והרחבת השטח העירוני שלה.

העיר לה וגה הינה אתר תיירותי מוכר ומפורסם בעיקר בזכות פסטיבל לה וגה הצבעוני והמקומי אשר קורה בפברואר של כל שנה בעיר.